top of page

אזדרכת ושקיעה והבת גם

בסוף כל חורף, עצי האזדרכת עמוסי פרי.

"בולקלך", קראנו להם בילדותנו והם התחרו במרץ על התואר הפרי בעל הכינוי המגוחך ביותר, מול "בובקעס" הלא הוא פרי הברוש.

גדלתי בסביבה כפרית. הרבתי להסתובב בחוץ (זמנים אחרים..), אהבתי להתבונן סביב, חי, צומח, אדמה ושמיים.

עצי האזדרכת היו שכיחים מאד. העלווה הירקרקה הרעננה שלהם ליוותה אותנו כל הקיץ. השלכת אפיינה את הסתיו והפריחה הענוגה והריחנית בחורף.

מקבץ נאה של כל הדברים הטובים שיש לעץ נוי להציע. הם תמיד יזכירו לי ילדות.

השילוב בין זיכרון הילדות המקסים הזה לשקיעה לוהבת, מהסוג שלא הכרתי לפני שעברנו לגן יבנה, יוצר חיבור משמח במיוחד.



Commenti


bottom of page