צמחי הצבר, מעבר לגיוון המיוחד שהם מוסיפים לנוף, מזכירים לי שאני במזרח התיכון.
העמידות שלו לתנאים הקשים, הקוצים שמכסים אותו ומגנים עליו משאירים רושם של צמח קשוח ועקשן. הרכות המתוקה של הפרי שלו ובשרנות העלים מהווים ניגוד מוחלט לרושם הראשוני שהוא מותיר.
הרושם שאנו מקבלים מדברים שבהם אנו נתקלים במהלך חיינו ישפיע על הרצון שלנו להתקרב או להתרחק. להישאר או לקום וללכת.
יש כאן אנרגיות שמשפיעות עלינו דרך תת המודע ויכולות להשרות נינוחות מול חוסר מנוחה.
צבר, נאחז בקרקע, שורד ועם זאת מתוק. טעם של ילדות.
שילוב הצבעים המעניין שלו, שולח אותי לחשוב, איך יראה סלון בצבעים כאלו? אילו אלמנטים עיצוביים יחזקו את אותו חלק פנימי תחושתי רך ומזמין? איזה ציור אנרגטי יתמוך במה שאני רוצה להעביר? התחושה שלי, אבסטרקט בצבעי אדמה או ירוקים.
コメント